וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן, וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֘ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם ה' וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל ה':

שואל רבינו האור החיים הקדוש, שלא מבואר בפסוק מה לקח קורח איתו, והשאלה מה לקח???

ומפרש רבינו הקדוש פירוש מחודש, שקורח היה עשיר גדול, וגם יחסן גדול שהיה משבט לוי, וקרח הביא איתו לפני משה, את העשירות שלו להראות למשה את רוב עושרו ויקר תפארת גדולתו, וגם אמר לפניו שהוא משבט לוי שהוא 'שבט המעולה שבכל ישראל', וזה גרם לו לחלוק על משה רבינו.

ומוסיף רבינו הקדוש, שעל זה מרמז ומזהיר שלמה המלך בספר משלי 'קְחֽוּ־מוּסָרִ֥י וְאַל־כָּ֑סֶף, כִּֽי־טוֹבָ֣ה חָ֭כְמָה מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֝פָצִ֗ים לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ'. כלומר: שעיקר החשיבות של האדם הוא התורה הקדושה הנקראת מוסר כמו שנאמר 'שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך', ולא ללכת אחרי הכסף, כמו שלקח קורח לעצמו ליחוס וחשיבות את הכסף שיש לו ולבסוף איבד גם את כספו, ונאבד הוא וממונו וכל אשר לו.

[מאור החיים לתלמיד רבינו, פרשת קורח]

מורנו הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל על ספר אור החיים הקדוש 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה'

מעשה בבחור שזכה ללמוד בהתמדה את פירוש אור החיים הקדוש על התורה, עד שסיים את כולו. פנה אותו בחור למורנו זצ"ל ושאל אותו אם לעבור מעתה ללמוד פירוש אחר או לחזור על פירוש אור החיים הקדוש על התורה??? וענה לו מורנו זצ"ל בזו הלשון: 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה'. מאז זכה אותו בחור, וחוזר בכל שנה על כל פירושו הנפלא של קדוש ה' מכובד רבי חיים בן עטר ע"ה – אור החיים הקדוש על התורה.

זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.